אימי ליכטנפלד

אימי ליכטנפלד ז"ל
מייסד ומפתח תורת הקרב מגע

אימי ליכטנפלד (1910-1998) נולד בבודפשט, הונגריה וגדל בברטיסלבה בירת סלובקיה. אביו סמואל עסק בהאבקות, הרמת משקולות והפגנת כוח בקרקס. בסיום עבודתו בקרקס פתח אביו מועדון האבקות והצטרף לכוחות המשטרה העירונית ולימים הפך למפקדה של יחידת הבלשים.

אימי התאמן בצעירותו בהיאבקות ואגרוף וזכה במספר תחרויות כלל-אירופאיות בתחומים אלה. בשנות ה- 20 וה- 30 אימי היה בין המתאבקים האירופאים המוכרים והמוצלחים  ביותר בקטגורית המשקל שלו.

לאחר אימוץ חוקי נורמברג בגרמניה ובפרוץ האנטישמיות באירופה בשנות ה- 30, אלימות נגד יהודים הפכה לעניין שגרתי. אימי הפך למנהיגה הלא מוכתר של קבוצת יהודים צעירים אשר פעלה לחסום בפני הפורעים את הכניסה לשכונה היהודית ולפגוע באוכלוסיה היהודית. עד 1940 השתתף אימי באין ספור התנגשויות אלימות וקרבות רחוב עם אנטישמים. כאן נעשה אימי מודע להבדלים התהומיים בין קרב ספורטיבי לקרב רחוב.

ב- 1940 עלה אימי על האנייה "פנצ'ו" עם ויזה לפראגוויי, אך האנייה יועדה להעפלה לא חוקית לפלשתינה, באותה עת תחת שלטון המנדט הבריטי. חברי תנועת בית"ר ארגנו את מסע האנייה ועל אף שיועדה ל- 150 איש הצטופפו בה כ- 500 צעירים . הספינה הושבתה מול חופי יוון. אימי ועוד ארבעה צעירים עלו על סירת משוטים וחתרו במשך חמישה ימים לכיוון פלשתינה, אך לבסוף אותרו על ידי משחתת בריטית והובאו למצרים. 
אימי הצטרף לצבא הבריטי ושרת בגדוד הצ'כוסלובקי ולאחר שחרורו ב- 1942 הורשה להיכנס לפלשתינה.

היהודים בפלשתינה של אותה תקופה היו מעוטי זכויות וסבלו מתקיפות תכופות של כנופיות ערביות כנגד הישוב היהודי. יצחק שדה, ראש ארגון "ההגנה" באותה תקופה, פנה לאימי בבקשה לאמן את היחידות המיוחדות של הההגנה,  פלמ"ח ופלי"ם. אימי פיתח טכניקות תקיפה והגנה בידיים ריקות ובנשק קר (הבריטים לא התירו ליהודים לשאת נשק חם) שאוגדו תחת שיטה שנקראה בזמנה קרב פנים אל פנים (קפא"פ).

עם הקמת מדינת ישראל אימי השתלב בצה"ל כמדריך אימון גופני וקרב מגע ראשי. במשך 16 שנים אימן את חיילי היחידות המיוחדות בהגנה עצמית תוך כדי שהוא מפתח את השיטה להתאמה לצרכים צבאיים.

בשנת 1964 פשט אימי את המדים לאחר ששיטתו הפכה לנחלתם של משרד החינוך וכל זרועות הביטחון. עם צאתו לאזרחות פתח מכונים בתל אביב ונתניה בהם החל להתאים את תורתו לצרכים אזרחיים. בשנים אלה הדריך אימי את "דור הבנים" שעתידים לפתח ולהפיץ את תורתו ולהקים עמותות עצמאיות ללימוד קרב מגע, ביניהם חיים זוט, חיים גדעון, אייל ינילוב ואלי אביקזר.

למרות הישגיו המקצועיים המרשימים שעיטרו את הרפתקת החיים המרתקת שלו, היה אימי ההפך הגמור מאיש השרירים : רגיש , אנושי וקשוב לזולת. לכל מי שהכירוהו , על בסיס מקצועי או אישי היה אימי מודל בהתנהגותו וג'נטלמן מרכז ארופאי מושלם. נאמן לעקרונותיו האוניברסאליים : כבוד לזולת , הימנעות משימוש לא מוצדק או מופרז בכוח, התנהגות אישית צנועה, רדיפת שלום והקפדה על הגינות ספורטיבית. הוא שימש מורה רוחני לתלמידיו הרבים שהתייעצו איתו בכל נושא - מקצועי או אישי.

אימי נשא לאישה את אילנה וגידל את שני בניה, הילדים שמעולם לא היו לו. הוא נפטר בשיבה טובה בנתניה ב- 1998.