מהו קרב מגע

קרב מגע – השיטה היעילה בעולם להגנה עצמית

קרב מגע היא שיטת הגנה עצמית שפותחה בישראל כדי לתת פיתרון אמיתי למצבי אלימות מודרניים. בבסיס השיטה עומד הרעיון שבקרב רחוב או מצב אלימות אמיתי כלשהו אין כללים. מהסיבה הזו, על המתגונן לעשות כל שביכולתו להגן על עצמו, וטכניקות ההגנה שהוא לומד חייבות להתאים לכל אחד ואחת.

השיטה פותחה על ידי אימי ליכטנפלד עבור ארגון ההגנה ומאוחר יותר עבור צה"ל, ולאחר פרישתו מהשירות הצבאי הסב את השיטה לצרכים אזרחיים של הגנה עצמית. חזונו של אימי היה ליצור שיטה שתלמד עקרונות אוניברסליים להגנה עצמית שכל מתאמן יוכל להתאים לנתוניו וליכולותיו. אימי קבע שלשיטה לא יהיו חוקים או כללים המגבילים את צורת התקיפה או ההתגוננות של החניך, כפי שהוא אינו יכול לצפות להגינות מפני תוקפים במצב אמת. "המנע ממצב אלימות אם אפשר, אבל אם אין ברירה אל תיפגע ותקוף נקודות תורפה."

תקיפת נקודות תורפה - שיטה שמתאימה לכל אחד

במצב אלימות אמיתי יכולה נערה בת 16 למצוא את עצמה מול שלושה בריונים. מסיבה זו השיטה מבוססת על תקיפה לנקודות תורפה, אזורים רגישים בגוף שאי אפשר לחשל באימונים כמו עיניים ואשכים, ולא על שימוש בכוח מול כוח. קרב מגע מלמד לנטרל את האיום ולתקוף כנגד כמה שיותר מהר. מסיבה זו בקרב מגע אין חוקים ואין שום מגבלה בסגנון ההתקפה וההגנה. זוהי שיטה פשוטה, יעילה ותכליתית שכל הזמן מתפתחת בהתאם למציאות ברחוב. היעדר חוקים מעודד חניכים להתאים את השיטה לצרכים וליכולות שלהם.

(מספרים שאימי עצמו היה אומר ש"אפילו רגלו של תינוק חזקה יותר מהביצים של ג'ו לואיס (אמן קראטה אמריקאי ותלמידו של ברוס לי)".)

מצבי אלימות אמיתיים

תקיפה לנקודות תורפה מכינה חניכים למצבי אלימות אמיתיים, בהם אין כללים קבועים ואין שופט שעוצר מצב שיצא משליטה. מצב אמת הוא לרוב לא הוגן: התוקף יכול להיות גדול יותר מהמתגונן, הוא יכול להיות חמוש או שיכולים להיות כמה תוקפים מול מתגונן יחיד.

מתוך הצורך להוות שיטת הגנה עצמית תכליתית ומקיפה, השיטה אימצה טכניקות רבות ממגוון אמנויות לחימה אחרות שתאמו את עקרונותיה הפרקטיים. תנועות וטכניקות נלקחו משיטות כמו ג'ודו, אגרוף, היאבקות, אגרוף תאילנדי וגם מכילה תרגילים מקוריים שפותחו על ידי אימי ליכטנפלד ומדריכיו.

מלבד קרבות מגע מלא שמאפיינים הרבה שיטות לחימה, חניכי קרב מגע מתרגלים הגנות נגד תפיסות שונות, סכינים, מקלות, איומים בנשק חם והתמודדות עם מספר תוקפים בו זמנית.

אל תיפגע

למרות אופי האימונים והאינטנסיביות שלהם, אימי האמין שהדבר הכי חשוב בכל אימון גופני הוא לא להיפגע. מדריכי קרב מגע כיום מקפידים על כלל זה יותר מתמיד: קרבות מתקיימים תוך שימוש בכפפות אגרוף ומגנים (אשכים, עצמות שוק ושיניים) פציעות חמורות הן דבר נדיר ביותר. בציוות חניכים לקרבות, המדריכים דואגים להתאמה בין גודל וניסיון המתאמנים וחניכים ותיקים יודעים להתאים את עצמם לקצב של חניכים חדשים.

בקבוצות ילדים, קרבות מגע מלא מתורגלים בגיל ובדרגה שבהם הילדים מוכנים ומבינים איך להתאמן מבלי להיפצע או לפצוע.

דרגות ומבחנים

בשנות השבעים אימי הכניס לקרב מגע האזרחי את שיטת החגורות הצבעוניות לציון דרגה, שנהוגה באמנויות לחימה יפניות. מתחילים מקבלים חגורה לבנה ולומדים תרגילי הגנה עצמית ותרגילי קרב לקראת חגורה צהובה. לפי שיקול דעת המדריך ובהתאם לעמידה בפרקי זמן מינימליים, חניך יכול להבחן לחגורה צהובה. בכל מבחן לדרגה על החניך להדגים את התרגילים לדרגה אליה הוא נבחן ובנוסף את התרגילים בכל הדרגות מתחתיה. כל מבחן כולל גם חלק של קרבות, בהם החניך אמור להדגים רמת מיומנות ואגרסיביות מתאימה לדרגה אליה הוא נבחן. בדרגות גבוהות הקרבות הם מול תוקפים חמושים ו/או מספר תוקפים.

עד לחגורה כחולה, חניך נבחן תחת המדריך שלו והמדריך הוא המעניק את הדרגה. כדי לשמור על רמת מקצועיות גבוהה, בחינות לחגורה חומה ומעלה נעשות על ידי חברי הוועדה המקצועית, כולם בעלי חגורה שחורה דאן 2 ומעלה.

ערכים, כושר גופני ובטחון עצמי

הערכים שאימי הנחיל לחניכיו הם ההיפך המוחלט מחוסר החוקים שמאפיין את שיטתו. אימי לימד סובלנות, כבוד לזולת וענווה, הערכים ששולטים באווירת האימונים גם היום.

חניכים לומדים כבר באימון הראשון שהידע שהם רוכשים אמור לשמש אותם להגנה עצמית בלבד, ושלעולם אין לתקוף כדי לאיים או לפתור סכסוך. היכולות שהחניכים מפתחים יחד עם המשמעת הנהוגה באימונים מפתחים ביטחון עצמי, שליטה עצמית, יכולת לתפקד במצבי לחץ וקושי ועוד.

כל אחד בכל רמת כושר יכול להתחיל להתאמן בקרב מגע, אבל האימונים עצמם מפתחים כושר גופני גבוה. באימונים יש דגש על סיבולת לב-ריאה, כוח מתפרץ, חיזוק שרירים, גמישות וקואורדינציה. חניכים בדרגות גבוהות הם ספורטאים לכל דבר.